מאמר זה מציג שתי תכניות שונות מבית הפסיכולוגיה החיובית שיושמו בבתי ספר שונים. האחת PRP (Penn resiliency program), המלמדת חשיבה אופטימית דרך מיומנויות כמוגמישות מחשבתית, אסרטיביות, סיעור מוחות, מדיטציה ועוד. השניה, HPPC
(Strath haven Positive Psychology Curriculum), תכנית אשר נועדה לסייע לתלמידים לזהות נקודות חוזק ולהגביר שימוש בחזקות אלו. מחקרים אשר ליוו את שתי התכניות מציגים שיפור בכלל המדדים שנבחנו בשתיהן - ירידה ברמת הדיכאון, עליה בשיתוף הפעולה, ביכולות החברתיות וביכולות הלימודיות.
הגישה המסורתית לעבודה עם ילדים ומשפחות בין כתלי ביס מתרכזת בבעיות והקשיים. גישת הפסיכולוגיה החיובית מציעה לשנות את הפוקוס ולעבור לטיפוח תכונות חיוביות בקרב הילדים. לטענת כותבי המאמר, יישום הפסיכולוגיה החיובית כדרך עבודה שוטפת יכול להוות את הבסיס של פרקטיקת מנע בתוך מסגרת בית הספר. המאמר סורק דרכי פעולה רבות שניתן ליישמן במסגרת הבית ספרית, בשיתוף המערכת, התלמידים וההורים.
מודל הפסיכותרפיה החיובית PPT שפותח על ידי סליגמן ושות’ מכוון לטיפול בדיכאון, ומבוסס על ההנחה שיש צורך להתמקד ביצירת רגשות חיוביים, חיזוק כוחות אישיותיים ויצירת משמעות. המאמר סוקר את הממצאים המחקריים, המצביעים על תרומת הפסיכולוגיה החיובית לקליניקה ולהתערבויות הממוקדות במניעה. תכניות התערבות שנבדקו מחקרית בבתי ספר הביאו לירידה של כ 50%- במספר התלמידים אשר סבלו מדיכאון. גם טיפולים מסורתיים שנעשו באותה שיטה בקרב אנשים אשר סבלו מדיכאון קל-בינוני מראים שיפור משמעותי בקרב המטופלים.
הפסיכולוגיה החיובית רואה בהכרת תודה כאחת הדרכים החשובות ביותר להגיע לאושר ולרווחה נפשית. לואי שוורצברג, צלם קולנוע, במאי ומפיק המצלם תמונות מרהיבות שחוגגות את יופיים של החיים, מוקיר תודה בסרטון מקסים ושובה לב. הסרטון מציג את יופיו של הטבע דרך עדשת המצלמה של לואי שוורצברג, מלווה במלים חזקות מן הנזיר הבנדיקטיני, האח דייוויד סטיינדל-ראסט, ומשמש כמעין מדיטציה למאזין והצופה על מהי הוקרת תודה.
